כתב וצילם: קובי פינקלר

בשבוע הראשון של ימי ספירת העומר עומדת החיטה במלוא הדרה ויופיה בשדות עמק יזרעאל. אל מול הרי רמת מנשה ממערב והרי נצרת מצפון, טובלים בתוך שדות החיטה והירק, נופי העמק שהוד קדומים לו.

שלוה, שקט ופריחה שוכנות להן לצד הכביש המרכזי בעמק המחבר בין הישובים השונים.
לצד הכביש, במושבים כמו היוגב, מדרך עוז, משמר העמק, שדה יעקב ועוד, קמו להם אתרי טיול, הסעדה ופעילות יוצרת לכל המשפחה.

אטרקציה לכל המשפחה מסתתרת כאן בשדות החיטה

כך, בחלקות משקי "שדה יעקב" תוכלו לקטוף בתקופת הימים שבין פסח לשבועות, כמה זני פטל כמו אסנה, בריסון ורוסברו הנקטפים רק כשהם שחורים לגמרי, זנים מקומיים הנקטפים בצבע סגול כהה שהינם מתוקים יותר, או זן נוסף המבשיל בימים אלו, הנבאו שפירותיו מתוקים במיוחד. תמורת שקלים בודדים, אפשר להיכנס לשטח, לקטוף ולאכול פטל כמה שרוצים, לקטוף ולאכול תאנים, תותי עץ שחורים ומי שרוצה גם לקנח בפיקניק.
בשטח ישנה חוות צמחי תבלין לטעימה ומי שהביא כיבוד מהבית יכול אחרי הקטיף לשבת בצל הפאקנים ולאכול כאוות נפשו.

סגור בשבתות וחגים. טלפון: 050-5530862

יש גם פטל, תאנים ותותי עץ שחורים

מבוך בשדה יעקב

וזה עוד לא הכל. בפינה אחרת של המושב משק לוין. זוהי מחלבה חדישה ומשוכללת ואם תתאמו מראש יערכו לכם סיור במחלבה. בלב עמק יזרעאל, בשדות המושב "שדה יעקב" (המושב הדתי הראשון של הפועל המזרחי) נפתח מבוך הפיקוס הגדול בארץ. מדובר במבוך המתפתל על פני שטח של 7000 מ"ר, כולם בלב מטע פיקוס בינימינה. המבוך מסקרן, מעניין וצופן בחובו שלל הפתעות ותחנות בהן מידע וחידונים על דמויות, מקומות ועוד (יש פרסים). מקום משגע, לכל המשפחה וכמו שאומר בעל המיזם מיכאל בולקא "אם לא תכנס איך תצא?" שווה. פתוח מ-10-17. המסלול אורך כשעה. במקום, סככה מוצלת, מים ושירותים. טל. 04-9830255.

פסל אלכסנדר זייד

אנדרטה לזכרו של השומר העברי אלכסנדר זייד (מחלוצי העלייה השניה) ממוקמת למול הכניסה ל"שדה יעקב". זייד הינו בן העלייה השניה וממקימי ארגון "השומר" שנרצח על ידי מתנקש בדואי שארב לו ליד ביתו בתקופת מאורעות 1936-1939. האנדרטה ממוקמת על גבעת שייך אבריק, ליד קבר השייך, סמוך לבית משפחת זייד, בשטח הגן הלאומי הארכיאולוגי "בית שערים".

בחזית האנדרטה המנציחה את זייד ניצב לוח שעליו נרשם: אלכסנדר זייד שומר בישראל. את הפסל הקים הפסל דוד פולוס, שנחשב לאחד הפסלים החשובים בתקופת העליות הציוניות. הוא נבנה בתחילה מבטון אך לאחר שהתבלה, נוצק מחדש בברונזה. בפסל נראה זייד כשהוא רוכב על סוס ומשקיף אל שדות עמק יזרעאל, "גבעות שייח' אברך וחרתיה".

הסוס בלי רוכבו

משטרת נהלל

הנוסעים בכביש המחבר בין ישובי עמק יזרעאל אינם יודעים מה מסתתר לו בתוך המבנה הלבן בצד הכביש "משטרת נהלל", נרשם על הכיתוב בשלט, אבל הסיפור הוא הרבה יותר ממשטרה.
משטרת נהלל הוקמה בתחילת 1936 ממש עם פרוץ "המרד הערבי" הידוע גם כ"מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט (36 – 39). ע"פ המלצת סר צ'רלס טיגרט שתיכנן באותה תקופה את בנייני המשטרה הבריטים בארץ וכן את נקודות המשטרה לאורך גבול הצפון, נבנו כמה תוספות למבנה המשטרה לצרכי בטחון שהושלמו בשנת 1940.

למפקד המשטרה מונה הסרג'נט יצחק שווילי לפי בקשת הנהגת היישוב. תחת פיקודו היו נתונים עשרה שוטרים שרובם היו ערבים, אולם בפיקודו האישי ותחת הנהגתו התחנה הפכה למרכז סיוע חשוב מאד למערך הבטחון והמודיעין של "ההגנה" ושל יחידות הנוטרים בגוש נהלל.
לאחר פרוץ מלחמת השחרור הפכה התחנה למתקן כליאה לשבויים. משנת 50 ועד שנת 60 המבנה שימש את הצבא שהוסיף מאחוריו כמה מבנים (צריפים מוארכים). אחרי שהצבא נטש את המקום ב1960 המבנה הוזנח והציוד בו נבזז והוא עמד כמעט לפני הרס מוחלט.

ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת שוקמה התחנה והוקם בה מרכז מבקרים למורשת השוטר והנוטר העברי בארץ-ישראל. ניתן למצוא בו את חדר היומנאי, עם פריטים אותנטיים ששימשו את שוטרי התחנה, תעודות ומסמכים מימיו הראשונים של המקום, תמונות היסטוריות ועוד. במקום מוקרן גם סרט על תולדות הנוטרות והשוטרות בארץ.
הביקור במשטרת נהלל כולל סיור מודרך, והוא בתשלום סמלי. יש לתאם את הביקור בטלפון 04-6415073

מערת הפלמ"ח

לא הרחק ממושב היוגב מערת הפלמ"ח בקיבוץ משמר העמק. המערה, שימשה בתחילת המאה הקודמת ועוד קודם לכן, מקום משכן לרועים בדואים שנדדו עם צאנם במורדות הרי מנשה. עם עלייתו של קיבוץ משמר העמק לנקודת הקבע בשנת 1921, הפך המקום אתר משחק לילדי הקיבוץ.

בשנת 1941 כאשר הוחלט על הקמת הפלמ"ח, הפכה המערה לבסיס האימונים למחלקות המיוחדות של הפלמ"ח. כאן נאספו הלוחמים של מחלקת המסתערבים שפעלה בהסתר במדינות ערב השכנות, פה התאמנה המחלקה הגרמנית שחייליה נועדו להיטמע בקרב היחידות הגרמניות שלחמו במדבר המערבי בימי מלחמת העולם השנייה, ופה נועדו מפקדי הפלמ"ח לקראת יציאה לפעולות נועזות.

מסלול הסיור במערה משלב גם תצפית מראשו של "הר הגעש", נקודה גבוהה מדרום לקיבוץ החולשת אל נופי עמק יזרעאל המרהיבים ויערות מנשה הירוקים. תוכלו לשמוע על ההקשר התנ"כי של האזור ולהיחשף לסיפורי הגבורה של לוחמי קיבוץ משמר העמק במאבקם נגד לוחמיו של קאוקג'י בימי מלחמת השחרור. המבקרים במערה נחשפים להווי אותם ימים באמצעות סרטון המספר על התקופה, תצוגת כלי נשק וציוד ששימשו בסתר את הלוחמים וסיפורים מרתקים.

כניסה לתקופה של מסתורין, מערת הפלמ"ח

את האטרקציה של המקום, מספקת הדרכתו של ישע עקרון, חבר קיבוץ משמר העמק ומנהלו המקצועי של האתר. ישע, הרואה עצמו שליח של דור הפלמ"ח, ממחיש בצורה ססגונית ויוצאת דופן את מורשת הקרב של הפלמ"ח וערכיו, וכן את ההווי הפלמ"חניקי – כולל שירה מסביב למדורה, צ'יזבטים וכמובן גם הפינג'אן המפורסם. "בימי המאבק להקמת מדינת ישראל" מספר ישע "שימש קיבוץ משמר העמק בסיס ליחידות הפלמ"ח שהתאמנו במערת הפלמ"ח ובאזור יערות מנשה. מפקדי ההגנה והפלמ"ח הוכשרו כאן לתפקידם ורבים מאלה ששימשו לימים בצמרת הפיקוד של צה"ל קיבלו את הכשרתם בקיבוץ ובסביבתו.

באפריל 1948 הותקף הקיבוץ ע"י לוחמי "צבא ההצלה" של קאוקג'י במטרה להרחיק את השליטה היהודית מכביש ג'נין-חיפה. חברי הקיבוץ ולוחמי הפלמ"ח שתגברו אותו עמדו בפני התקפות קשות שכללו ירי תותחים וניסיונות כיבוש בעזרת משוריינים. הילדים נאלצו להתפנות מהמקום והאוכלוסייה ספגה אבדות בנפש. עמידתם העיקשת של החברים הביאה לבריחתו של קאוקג'י צפונה ולשחרור האזור מאיום הערבים. לפרטים: לאה'לה עקרון: טל' 04-9898946 / 052-4471109

בערב שבועות חוגגים בכל שנה בעמק את פסטיבל החלב והדבש. כמו בשיר "סלינו על כתפינו הבאנו ביכורים" כדאי לבוא גם מקצות הארץ, לטעום ולראות את העמק בשיא הדרו. פרטים נוספים: כפר קדם: 04-6565511, כפר יהושע 04-9832491, עמותת התיירות 04-6520095.

רגע לפני שחוזרים לטחון את החיטה עבור הלחם